להוסיף אור

ערב שבת, משפחת לוי ישבה כמדי שבוע לסעוד את סעודת השבת המסורתית, כשלפתע מוישלה בן הזקונים בן הארבע אחז בסכין שהיה מונח ליד הצלחת שלו, והחל מנופף בו לכל עבר בהתלהבות. אמא של מוישלה,ציפורה הזדעקה מיד לעברו וחטפה לו את הסכין מן היד תוך שהיא מסבירה לו בלהיטות את העובדה ש"סכין זה דבר מסוכן, ולא משחקים בו"!

האם סכין במהותו הוא באמת דבר מסוכן? ודאי שלא! הרי כל בר דעת יודע שאם לא היה לנו אמצעי חד כמו סכין לא היינו יכולים לעשות פעולות בסיסיות ונצרכות ביותר. אם כן, מדוע אמרה ציפורה(אימו של מוישלה) כי סכין הוא דבר מסוכן?

התשובה לשאלה זו

היא הצורך בהבנת המהות של הסכין, שמהותו הוא "כלי". וכלי הרי הוא לא תוכן בפני עצמו, ואין לו ערך מצד עצמו, אלא כל ענינו לשמש כמסגרת, כתבנית לתוכן, למשהו גדול ומהותי יותר.

אם כן, מחייב הוא הדבר שהכלי שאין לו ערך מצד עצמו, הרי הוא יכול להכיל תוכן חיובי או תוכן שלילי או את שניהם, והרי זה תלוי במי שיוצק את התוכן ובמי שמשתמש בכלי.

לאחר שבארנו נקודה עקרונית זו, אציג את דעתי ואומר כי גם האינטרנט הוא כלי! וכדרכו של כלי שמתמלא לא רק ע"י אדם אחד, הרי הוא מכיל צדדים חיוביים ושלילים, ועל כן מה שצריך לעמוד לנגד עיננו באשר לתפיסה העמוקה החינוכית של האינטרנט, הוא שהאינטרנט הוא לא דבר רע מצד עצמו אלא הוא יכול לשמש גם לזה וגם לזה, והדבר תלוי גם במי שיוצק את התוכן לאינטרנט וגם במי שמשתמש בתוכן.

ממילא תפיסה זו של האינטרנט כ"כלי" מחייבת אותנו לפעול בשני מישורי פעולה ביחס להתמודדות החינוכית עמו, והם:

מישור ראשון-שליטה על מי שמשתמש בכלי ועל הדרך בה הוא משתמש בו.

מישור שני-האחריות על יציקת התוכן החיובי לכלי, שממילא ככל שניצוק תוכן חיובי יותר,כך היחס שלו אל מול התוכן השלילי יקטן, וממילא הכלי יהפוך להיות כלי שהתוכן החיובי שלא מרובה על השלילי.(על דברים אלו ארחיב בהמשך)

דוגמא לתפיסה זו ניתן לראות ביחסו של הרבי מלובאוויץ' לפיתוחים הטכנולוגיים בדורנו ובפרט למכשיר הרדיו כדוגמא לדבר שפרץ לעולם בתקופתו של הרבי, ואשר בעינינו התבטא הרבי מספר פעמים בגישה שסטרה לא מעט מגדולי הדור בזמנו, שהתנגדו באופן נחרץ למכשיר, ואף כינו אותו "סיטרא אחרא".

דוגמאות להתבטאותו של הרבי בעניין ניתן למצוא בלא מעט שיחות אותם העביר בשנת ה'תשמ"ה, ובהם הוא מבאר את גודל המעלה שיש בשימוש ברדיו ובטלפון ללמוד התורה: "מהענינים שבהם מתבטא הענין דהפצת המעיינות חוצה(במובן מסוים הרי עניין ההפצת המעיינות חוצה,הרי הוא כעניין מישור ההתמודדות החינוכי השני בו לעניות דעתי עלינו לעסוק כמוזכר לעיל')....לימוד החסידות על גלי הרדיו...ויתכן שיפתח את מכשיר הרדיו כדי לשמוע עניין אחר,עניין של "חוצה",ובהשגחה פרטית-כיוון לאותה שעה שבה שומעים דברי חסידות, וכיוצא בזה בנוגע ללימוד ע"י הטלפון, ובעצם, זוהי תכלית הכוונה בבריאת מכשיר הרדיו והטלפון - כדי שע"י יפעלו את הענין דהפצת המעיינות חוצה" בנוסף מסיים הרבי באותה שיחה באומרו "ועד שמתבטלים כל שאר התוכניות שישנם ברדיו, ולא תשאר כי אם תכנית אחת בלבד לימוד החסידות". (שהרי גם מציאות זו היא ההשלכה של מישור ההתמודדות השני שעלינו לאמץ אותו, כמו שהיזכרתי לעיל')

בשיחה נוספת אומר הרבי: "ישנם מהרסייך ומחריביך ממך יצאו", שכל עינינם לנגד- ולהפריע לכל דבר שבקדושה, וכן בעניין זה שטענו וכתבו:הייתכן לנצל "רדיו" עבור ענייני קדושה,הרי "רדיו" הוא מ"סטרא-אחרא"(=צד הטומאה)... וחס ושלום לומר ש"סיטרא אחרא" בכחה לברוא דבר מסוים-רחמנא ליצלן מהאי דעתא(-מדעה זו),דבר כזה הוא היפך התורה והיפך האמונה לגמרי..."

לאור דבריו של הרבי מתחדדים ומתבררים לנו ההשלכות המעשיות של המישורים החינוכיים הערכיים בהם עלינו להתמודד עם האינטרנט ברמה החינוכית. כלאמר: אנו רואים כי באמת האינטרט(בהקבלה לרדיו) אין לו שום רע מצד עצמו, וכל עינינו ומטרת בריאתו היא להפיץ תורה, ועוד בנקודת מבט עמוקה, לאפשר למציאות הגשמית לפרוץ את מגבלות החומר ולהראות ש"פעולתו של האדם במקום מסויים יש לה השפעה בכל העולם"(ע"פ הרבי), שזהו ממש מה שמאפשר האינטרנט, אשר לפניו רווחה בעולם הדעת כי רק בעולם הרוח יש ביכולתו לתקן עולם, ע"י פעולה שנעשת במקום אחד, ומשפיעה במקום אחר,ולא בעולם החומר.

ע"כ עלינו לאמץ לעצמנו משימת אתגר ציבורית של כל לומדי התורה, ושאר המבינים את הנזקים שנגרמים מהאינטרנט, והיא ליצוק אל תוך הכלי הזה, כמה שיותר תכנים חיוביים, הן תורניים גרידא ואין בשאר נושאים שמעשירים את הדעת ואינם מזיקים.(עד אשר לא יהיה מקום באינטרנט לשאר הדברים השפלים והמזיקים-כדברי הרבי על הרדיו)

בנוסף עלינו להבין שממילא כאשר אדם שהוא כלי בעצמו, מלא וגדוש ביותר תכנים חיוביים, הרי הוא נמצא בבחינה של רצון להשפיע וממילא הוא אינו מושפע ואזי הוא ניצל מנפילות - וזוהי הדרכה הן למחנכים והן לכל אדם פרטי שבעזרת התמלאות בתכנים חיובים וקדושים(לימוד תורה!) אזי הוא ניצל!

דבר אחרון וחשוב עבור המחנכים, ובפרט בישיבות תיכוניות בציבור שלנו, בהם לצערנו הרב אני מעריך שאחוז הנפילות בקרב החברים הינו כלפחות- 80% בענייני עריות וכיו"ב.. כמה שיותר לדבר על הנושא הזה, של דרך הוספת האור, ולא רק לתת טיפים להיחלצות מידית כאשר נתקפתה בפרץ של יצר. כלאמר:עלינו למלא את החסר של הרגשת הצמצום והמוגבלות של החומר(שלאור דבריו של הרבי מביא לנפילות ג"כ) ע"י לימוד שיטתי ועמוק של אמונה, והיכולת של האדם להשפיע על כל העולם ממקומו הפרטי.

מבחינה רעיונית, עובד ה' שולט על העולם ולא העולם עליו! העולם הוא שטח הפעולה שאליו יוצקים תוכן וערכים. כלי שפולט לא בולע. דוגמא לכך ניתן לראות אל מול עינינו בחסידי חב"ד הרבים בכל העולם, אשר עוסקים במצוות השליחות של הרבי, אשר לעתים נמצאים במקומות השפלים ביותר של עולם החומר, ובכל זאת לא חזרו בשאלה, וזאת בכלל השיטה העמוקה והפשוטה הזו, שבה משפיע הוא אינו מושפע!

לסיכום הדברים,בפסקאות הנ"ל ניסנו לברר ולו במעט, תפיסת עולם שלמה ביחס למהות המושג של "כלי" וממילא את הנגזרות המעשיות של תפיסה זו. לא באנו לחדש ולו דבר אחד בעניין הטיפים והדרכים השונות והיצירתיות להתמודדות מול פיתוי היצר והסכנות שבאינטרנט, ובעניין ההדרכה החינוכית המוכרחת לגבי הגיל ומינון השימוש באינטרנט,בהשמת חסמי הגנה וכו' שהם ודאי הכרחיים ובלתי ניתנים לערעור, כי הרי בעניין זה עסקו גדולים, ורבים הם העצות והדרכים להתמודדות עם הבעיה(ובכלל כל הנושא הזה הרי הוא מישור הפעולה הראשון בו עלינו לפעול ברמה החינוכית וכבר ציינתי זאת בתחילת דברי.)

ובכן, שנזכה כולנו להמשיך ולהוסיף אור,להגדיל וליצוק תוכן חיובי לעולם, במיוחד בימים אלו ימי החנוכה בהם בא לידי ביטוי בצורה הנפלאה ביותר עניין של ניצחון הרוח על החומר. ועל לנו להביהל ולשלול באופן מוחלט בריאה זו של ריבונו של עולם שודאי שעניינה ויסודה חיובי הוא!